כיצד לשלוט בטמפרטורה בחדר האמבטיה שלכם
כאשר מתקינים מחמם בחדר אמבטיה או בכל אזור לח, חשוב מאוד למצוא את האיזון הנכון. רוצים שהחדר יהיה חם מספיק כדי להיות נוח, אך לא רוצים שהמחמם יגרום לשריפה או שהחדר יהפוך לסאונה.
מכיוון שמדובר במים, אנו משתמשים בנורות בעלות דרגת הגנה IP66. בעצם, זה אומר שהנורות סגורות היטב, כך שהמים לא יכולים לחדור פנימה ולפגוע ברכיבים האלקטרוניים.
בחירת ההספק הנכון
אי אפשר פשוט לבחור כל מחמם ולקוות לטוב. גודל החדר חשוב מאוד. אם יש לכם חדר אמבטיה קטן (פחות מ-4 מטרים רבועים), עדיף להשתמש במחמם בעל הספק של 400–600 וואט. אם החדר גדול יותר, החדר יתחמם מהר מדי. התרמוסטט יפעל כל הזמן, מה שיגרום לשחיקה מהירה של הרכיבים האלקטרוניים.
עבור חדרי אמבטיה בגודל בינוני (5–10 מטרים רבועים), ההספק האידיאלי הוא 800–1200 וואט. אך אם מדובר בחדר אמבטיה גדול מאוד, יהיה צורך בהספק של 1500 וואט או יותר. בחדרים גדולים כאלה, עדיף להשתמש במספר מחממים קטנים בנקודות שונות, כדי שלא יהיו אזורים קרים בחדר.
הקשר בין הגנה לבין החום
דרגת ההגנה IP66 מאפשרת למנוע חדירת מים פנימה, אך זה אומר שהמחמם לא יכול “לנשום”. החום נשאר בתוך המחמם, ולכן הרכיבים הפנימיים חמים יותר מאשר במחמם רגיל. חשוב לוודא שהחוטים של המחמם יכולים לעמוד בעומס החום הזה. זו פרט קטן, אך הוא חשוב מאוד לבטיחות.
התקנה בפועל
עשו לעצמכם טובה: התקינו את המחמם במעגל חשמלי נפרד. נורות אינפרא-אדום צורכות הרבה אנרגיה מיד כשמפעילים אותן. אם יש יותר מדי נורות בעלות הספק של 1200 וואט באותו מעגל, המפסק יכבה את החשמל. כלל טוב: חשבו על העומס הכולל כ-125% מההספק המותר. זה ייתן לכם מעט מרווח לעומסים הראשוניים.
שימו לב גם לתסמינים שעלולים להופיע – אם הנורה מתחילה להבהב או שהמחמם נראה כאילו הוא משתנה בצבעו, עצרו את השימוש בו. זה סימן שההספק גבוה מדי עבור המחמם.