למה החימום החיצוני שלכם אכן עומד בתנאי השטח (או למה רובם לא)
אם אתם מתקינים תנורי חימום באינפרא-אדום בטרסה או במחסן שבו יש זרימת אוויר, כנראה שכבר הבנתם שהלחות היא האויב. מדובר לא רק בגשם קל – מדובר בדרך שבה המים הורסים את הציוד שלכם מבפנים החוצה. לכן אנחנו לא רק בונים “תנורי חימום” – אנחנו בונים מוצרים שיכולים באמת לעמוד בתנאי השטח.
הבעיה עם ערפל
אולי אתם חושבים שערפל זה רק עניין אסתטי, אך למעשה זה פוגע בביצועי התנור. כאשר הלחות נדבקת לצינור הקוורץ או למחזיר החום, היא יוצרת “חומה” שמונעת מהחום להגיע אליכם. לא רק זה – הלחות יוצרת גם “נקודות חם”. המים נאספים באזור מסוים, הזכוכית מתחממת יותר באזור אחר, ולפתע הצינור נשבר. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בציפויים הידרופוביים. זה כמו מחבת נגד דבקה לתנור שלכם – המים פשוט נשמטים, החום נשאר יציב, והציוד שלכם לא נהרס.
שמירה על החלקים הרגישים יבשים
רוב תנורי החימום לא נהרסים בגלל כשל ברכיבי החימום – הם נהרסים כי המים פוגעים בחוטי החשמל. טיפה אחת של מים במקום הלא נכון יכולה לגרום לקצר חשמלי או לקורוזיה של החיבורים. אנחנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת הגנה גבוהה, כדי לשמור על החלקים הרגישים יבשים ולמנוע חמצון.
טיפ קטן: ודאו שהמשקוף שעליו מותקן התנור ישר. אם התנור נוטה יותר מדי קדימה, המים יכולים להגיע לתוך המעטפת. שינוי פשוט במהלך ההתקנה יחסוך לכם צרות גדולות בהמשך.
הפשרה האמיתית
האמת היא ששימוש במגנים וציפויים אומר שאתם מאבדים קצת מהחום הישיר שהייתם מקבלים מצינור רגיל. אבל אנחנו חושבים שזו פשרה הוגנת. האם אתם מעדיפים תנור שחם ב-2% יותר לעונה אחת, או תנור שיעבוד בצורה טובה במשך חמש שנים? אנחנו בוחרים את האפשרות השנייה. אנחנו בונים תנורים שיעמדו בתנאי השטח האמיתיים, ולא רק כדי שיראו טוב במעבדה יבשה.