לצאת מהמקלחת אל חדר אמבטיה שעדיין לח וקר זה לא רק לא נוח – זה גם גורם לכך שהחדר ייראה צפוף יותר, חשוך יותר, וקשה יותר לחיות בו. התנורים הישנים מסוג “נורת חום” אמורים לחמם את האוויר, אך בפועל צריך לחכות, היבשה אינה אחידה, והלחות נשארת באוויר. לכן, חדרי אמבטיה מודרניים עוברים לשימוש בתנורי חום אינפרא-אדום, שיש להם רמת חסינות גבוהה למים – הם מחממים את המקומות שבהם אנו נמצאים, והם מיועדים לעבוד יחד עם אדי המים, ולא נגדם.
מה חשוב מבחינה טכנית תנורי חום אינפרא-אדום פועלים באמצעות חום קרינתי – הם מחממים את האנשים ואת המשטחים ישירות, בדיוק כמו שהשמש מחממת את העור. בתוך התנור יש בדרך כלל צינורות קוורץ או רכיבי פיבר פחמן, שמסוגלים להגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות ולשמור עליה. המאפיין החשוב כאן הוא רמת החסינות IP. IP24 היא הרמה הרגילה עבור חדרי אמבטיה, כלומר הגנה מפני טפטופי מים מכל הכיוונים. יש מודלים שמציעים רמת חסינות גבוהה יותר עבור אזורים שבהם יש חשיפה רבה לאדי מים. ההספק של התנורים הוא בדרך כלל 1,500–2,000 וואט, וכדאי שיהיה טרמוסטט כדי שהחדר יישאר בטמפרטורה נוחה, ולא יהיה קר מדי או חם מדי.
למה זה עובד בחדר אמבטיה בחדר אמבטיה, הנוחות תלויה בזמן ובהסרת הלחות. חום קרינתי מחמם את הגוף ואת האריחים, ולא את האוויר, כך שאנו מרגישים חמים כמעט מיד. זה אומר שהחדר מתחמם מהר יותר, היבשה אינה לא אחידה, ואין יותר את התחושה הלחה שנשארת על הקירות והמגבות. מכיוון שהחום מרוכז, הוא יכול להיראות אחיד יותר מאשר חום קונבקציה, ובלי מאוורר, החדר נשאר שקט. עם רמת חסינות IP הנכונה, התנור מיועד לעבוד בתנאי אדי מים ומשטחים רטובים – הוא מיועד להיות אמין לאורך זמן.
מה כדאי לדעת מראש ההתקנה היא החלק החשוב ביותר. תנור חום אינפרא-אדום צריך להיות מותקן במקום הנכון – בגובה מספיק גבוה כדי שלא יהיה במגע עם מים, אך במקום שהחום יוכל להתפשט בחדר. הוא גם צריך מעגל חשמלי נפרד, והגנה GFCI במקומות שהחוק דורש זאת. החיסרון הוא שהחום יעבוד טוב יותר כשהדרך לו פתוחה. אם התנור נחסם על ידי ארונות או מסך מקלחת, הנוחות יורדת. לכן, כדאי לתכנן את ההתקנה מראש, ואז לבחור את התנור שמתאים לגודל החדר ולמערכת החשמל שלו.